האיים האזוריים הם החלק הירוק ביותר של פורטוגל, ארכיפלג געשי באמצע האוקיינוס האטלנטי עם אגמי לוע, שדות תרמיים ונופים שנראים כמעט לא אמיתיים. תשעה איים מרכיבים את הארכיפלג, כל אחד עם אופי שונה, אבל סאו מיגל, האי הגדול מביניהם, הוא נקודת הפתיחה הטבעית: יש בו הכי הרבה מגוון בשטח קטן יחסית, כך שאפשר לראות אגמי לוע, מעיינות חמים וחוף ים באותו יום. מי שמתלבט בינו לבין מדיירה יכול לקרוא את ההשוואה בין שני ארכיפלגי האיים, כי מדובר בשני חוויות שונות לגמרי למרות שגם הן וגם מדיירה נקראות איי פורטוגל. ההגעה כרוכה בטיסה נפרדת, ולפני שקובעים תאריכים שווה לבדוק גם את המדריך הטיסות מישראל לפורטוגל.
סקירת מסלול
| יום | אזור | החוויה החתומה |
|---|---|---|
| 1 | סטה סידדש | אגמי הלוע הכחול והירוק התאומים |
| 2 | פורנש | ארוחה שמתבשלת מתחת לאדמה הגעשית |
| 3 | לגואה דו פוגו | טבילה בים חם בזמן השפל |
| 4 | האוקיינוס | צפייה בלווייתנים ודולפינים |
יום 1: סטה סידדש
היום הראשון יוצא לסטה סידדש, כפר קטן שיושב בתוך לוע געשי ענק ומשקיף על שני אגמים תאומים, אחד כחול ואחד ירוק, שצבעם שונה בגלל תכולת מינרלים שונה במים. נקודת התצפית מהמצוק שמעל נותנת מבט אחד על שני האגמים בו זמנית, אחת התמונות המזוהות ביותר עם סאו מיגל, ולכן שווה להגיע אליה בבוקר, כשהאור עדיין רך והערפל שלעיתים מכסה את הלוע נוטה להתפזר. הכפר עצמו שקוע בתחתית הלוע, מוקף בגבעות ירוקות תלולות מכל צד, וההליכה בין הבתים הקטנים לאורך האגם היא הפסקה נעימה לפני חזרה למעלה. בדרך חזרה עוצרים במטע האננס של ארודה, פנינה נסתרת שמזכירה למה שווה תמיד לרדת מהמסלול הראשי, בדיוק ברוח מדריך הפנינות הנסתרות של פורטוגל.
אוכל: תמנון ברוטב בצל ב-A Tasca, מנה נפוצה ואהובה במטבח האזורי.
החוויה החתומה: התצפית על שני האגמים התאומים של סטה סידדש, כחול וירוק זה לצד זה בתוך אותו לוע געשי.
סיור אופציונלי: הליכה סביב האגם הירוק, שביל שטוח יחסית שמתאים גם למי שלא בכושר גבוה.
המלצת הוואו של היום: מטע האננס של ארודה בפאז׳ה דה באיישו, המקום היחיד בעולם שמגדל אננס בחממה בכניסה חופשית, עם ריח מתוק שממלא את החממות.
יום 2: פורנש
היום השני מוקדש לתופעה הגעשית המפורסמת ביותר של סאו מיגל: בפורנש שולפים בבוקר סירים שהוטמנו באדמה הרותחת, עם קוזידו דאש פורנש, תבשיל בשר וירקות שמתבשל שש שעות בחום הטבעי של האדמה בלי אש כלל, מנה שמככבת גם במדריך האוכל והיין הפורטוגזי. כל בית באזור כמעט מטמין סיר משלו באדמה בבוקר, כך שהתהליך הוא חלק מהחיים המקומיים ולא רק הפגנה לתיירים. אחרי הצפייה בשליפה יושבים לארוחה, ואז ממשיכים לבריכות התרמיות של Poça da Dona Beija, מים חמים בגוון חום כתום עשירים בברזל, לטבילה מרגיעה. סיום היום במטע התה גוריאנה, מטע התה היחיד באירופה, עם שבילי הליכה בין שיחי התה הירוקים ומפעל קטן שאפשר לראות בו את שלבי הייבוש והכנת העלים.
אוכל: קוזידו דאש פורנש ב-Restaurante Tony’s, מוגש חם ישר אחרי השליפה מהאדמה.
החוויה החתומה: לצפות בסירים נשלפים מהאדמה הרותחת בפורנש, ואז לאכול את מה שהתבשל שם בפועל.
סיור אופציונלי: הליכה מודרכת בפורנש שמסבירה את הגיאותרמיה המקומית ואת השדות המהבילים סביב הכפר.
המלצת הוואו של היום: רגע הרמת מכסה הסיר מהאדמה בפורנש, כשהאדים עולים והריח של הבשר המבושל שש שעות ממלא את האוויר.
יום 3: לגואה דו פוגו ופונטה דה פרריה
היום השלישי כולל את לגואה דו פוגו, אגם לוע בתולי שמוקף יער בלי אף כביש שגובל בו ישירות, כך שההגעה היא בהליכה קצרה מנקודת חניה, מה ששומר עליו שקט יחסית לשאר האתרים באי. השם עצמו, לגואה דו פוגו, פירושו אגם האש, על שם התפרצות היסטורית שיצרה את הלוע שבו הוא שוכן, אבל היום המים שקטים לגמרי ורק הצמחייה הירוקה מסביב מזכירה את המקור הגעשי. בהמשך היום נוסעים אל פונטה דה פרריה, בקצה המערבי, שם מעיין חם נפגש עם האוקיינוס: בזמן השפל אפשר לטבול ישירות בים במים שמתחממים מהפעילות הגעשית שמתחת לפני השטח, שילוב נדיר של מים חמים ומלוחים גם יחד. מזג האוויר באזוריים משתנה מהר גם באמצע היום, כפי שמוסבר במדריך העונות הכי כדאיות, ולכן כדאי תמיד לבדוק תחזית לפני יציאה לשבילים או לים.
אוכל: ארוחת דגים קלה באזור פונטה דה פרריה, אחרי הטבילה.
החוויה החתומה: הטבילה בים בפונטה דה פרריה בזמן השפל, כשהמים החמים מהמעיין נפגשים עם גלי האוקיינוס הקרים.
סיור אופציונלי: הליכה סביב לגואה דו פוגו, למי שרוצה עוד זמן בין העצים ובנוף השקט של הלוע.
המלצת הוואו של היום: רגע הכניסה למים בפונטה דה פרריה, כשמרגישים בבירור את הגבול בין הזרם החם שמגיע מהמעיין לבין המים הקרים של האוקיינוס הפתוח.
יום 4: האוקיינוס, לווייתנים ודולפינים
היום האחרון עובר מהיבשה לים. יוצאים בסירה עם Futurismo, מפעילת סיורי צפייה בלווייתנים ודולפינים שמלווים ביולוגים ימיים, למים העמוקים סביב סאו מיגל, שנחשבים לאחד המקומות הטובים בעולם לצפייה בבעלי חיים ימיים בטבע. העומק הרב קרוב יחסית לחוף מושך מגוון גדול של מינים, ולכן הצוותים משתמשים גם בצופים על היבשה שמאתרים תנועה במים ומכוונים את הסירות אליה. מי שמגיע לאיים האזוריים אחרי טיול ראשון בפורטוגל היבשתית ירגיש הבדל גדול, וכדאי להציץ גם במדריך פורטוגל למתחילים כדי להבין למה האיים כל כך שונים מהיבשה.
אוכל: ארוחת סיום בפונטה דלגדה, בדגש על דגים טריים מהסירה של אותו יום.
החוויה החתומה: הצפייה בלווייתנים ובדולפינים בטבע, בליווי ביולוגים שמסבירים על המינים שנצפים באותו יום.
סיור אופציונלי: שיט קצר יותר להיכרות עם החוף הימי בלי יציאה למים העמוקים, למי שרגיש לתנועת סירה.
המלצת הוואו של היום: הרגע הראשון שבו מזהים גב לווייתן עולה מעל המים במרחק, אחרי דקות ארוכות של המתנה שקטה על הסיפון.
ארבעה ימים בסאו מיגל נותנים רק טעימה מהאיים האזוריים, אבל טעימה עמוקה: געשיות, ירוקות ושונות לגמרי מכל מה שמוכר מהיבשת. מי שמתאהב באי הראשון תמיד מגלה ששמונת האיים הנוספים מחכים בתור, כל אחד עם נוף אחר לגמרי, מטרפואה עם צוקי הבזלת ועד פיקו עם הר הגעש הגבוה בפורטוגל. כמו במדיירה, גם כאן ההגעה כרוכה בטיסה פנימית ומזג האוויר יכול להשתנות מהר, כך שכדאי להשאיר בתכנון קצת גמישות בין הימים.